#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חמתה וצלתה שוין?	"לפי רש&quot;י כשרה אם שוין למטה דאז ידוע דלמעלה צלתה מרובה [דס&quot;ל דחמה מתפשטת], לפי הבעל העיטור להיפך כשרה אם שוין למעלה דאז ידוע דצלתה מרובה למטה [דס&quot;ל חמה ממעטת, וצ&quot;ע דזה כנגד החוש (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], ולפי ר&quot;ת כשרה אם שוין למעלה דקיי&quot;ל פרוץ כעומד כשרה והכל תלוי בלמעלה אבל אם נראה פרוץ כעומד כשהוא עומד למטה בריחוק מקום הוי סימן שהפרוץ יותר מן העומד לפי שהאויר מתקצר בראיית העין בריחוק מקום [ולפי רש&quot;י י&quot;ל דדוקא לגבי סכך פסול וסכך כשר אמרינן פרוץ כעומד כשר ולא לגבי סכך ואויר (רא&quot;ש)]. להלכה, קיי&quot;ל כרש&quot;י דאם שוין למטה כשרה דידוע דלמעלה הוא צלתה מרובה (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שוין) [ומשמע דהעיקר הוא צלתה מרובה למעלה ואפי&#x27; אם חמתה מרובה למטה, וכן נקט השבט הלוי (ח&quot;א סי&#x27; ק&quot;ע, ח&quot;ג סי&#x27; ע&quot;ח אות ו&#x27;), וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ב) לדינא אלא דס&quot;ל דא&quot;א שלא יהא שוין למטה והא דרואה חמתה מרובה היינו מסיבה אחרת, אכן מלשון המחבר משמע דתלוי בשוין למטה ואינה כשרה אם חמתה מרובה, ועי&#x27; ברש&quot;ש (סוכה כ&quot;ב)], והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דבמציאות גם דברי ר&quot;ת נכונים ולפיכך אם נראה כצלתה מרובה במקצת בריחוק מקום עדיין פסולה, והב&quot;ח חושש לבעל העיטור וס&quot;ל דצריך צלתה מרובה למעלה ולמטה (עטרת זקנים, באה&quot;ט ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרלא סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש מקומות שצלתן מרובה ויש מקומות שחמתן מרובה?	"צריכה תרתי למעליותא, חדא אם מצטרף כל הצל וכל החמה של כל הסוכה יהיה צלתה מרובה (רא&quot;ש, שו&quot;ע), ועוד שיש צל ברוב הסוכה (רבינו ירוחם, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ואז מותר לישב אפי&#x27; תחת המקום דחמתה מרובה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תרלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם המקום דחמתה מרובה הוי ז&#x27; על ז&#x27;?"	"הר&quot;ן מסתפק אם הגמ&#x27; מיירי רק בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה אם יש מקום ז&#x27; על ז&#x27; אפשר דאסור לישב תחתיו ולפיכך כתב הרמ&quot;א דיש מחמירים במקום זה ולא ישב תחתיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק לפי חומרת הר&quot;ן אם דינו כסכך פסול ופוסל הסוכה אם מקום הנשאר הוי רק ב&#x27; מחיצות או דלמא הוי כאויר פחות מג&#x27; טפחים דאינו פוסל הסוכה רק אין ישנים תחתיו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) [וחידש הבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) דדינו כאויר ולא אמרינן דופן עקומה, והוא חידוש דס&quot;ל דהוי כאויר שלשה, וכפשוטו מצי למימר דופן עקומה, וכן הביא מ&quot;ב דרשו בשם החוט שני], אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) מדייק מהגמ&#x27; דכשרה אפי&#x27; בסוכה בגדולה מדלא אוקמיה בסוכה קטנה כמו בדר&#x27; אושעיא ומסיים וצע&quot;ג על הר&quot;ן {ותי&#x27; ר&quot;י באק די&quot;ל דהגמ&#x27; לא אוקמיה בסוכה קטנה דיכול להיות מעט יותר משיעור מצומצמת}"	סימן תרלא סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה שהסכך עבה כמין בית 1) ואינו רואה כוכבים 2) ואינו רואה כוכבי חמה 3) ואין גשמים יורדים לתוכה?	"1) תנן במתני&#x27; דכשרה, ולפי הר&quot;ן הוא לכתחילה [וכ&quot;כ המהרי&quot;ל (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)], אבל לפי הטור אינו לכתחילה עד שיראה גם הכוכבים בלילה [וזהו כוונת הירושלמי כוכבי חמה (ב&quot;י), וע&quot;ע בט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;)], ולפי הרמב&quot;ם אינו לכתחילה עד שיכול לראות כוכבים הגדולים [לפי הב&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בלילה, ולפי הגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) ומ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) ביום], וכן פסק המחבר, אבל הבכורי יעקב כתב דהמקיל כהר&quot;ן ומהרי&quot;ל לא הפסיד ובפרט היכא דיש לחוש שמא ינשב הרוח ויצטער ברוח ובצינה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), ועי&#x27; בקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; א&#x27;) דכל זמן שניצוצי חמה נראים בודאי גם נראין כוכבים 2) לב&quot;ש פסולה ולב&quot;ה כשרה בדיעבד (גמ&#x27; כ&quot;ב ע&quot;ב), וכן קיי&quot;ל (ט&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) 3) לר&quot;ת פסולה אפי&#x27; לב&quot;ה [דמבואר בגמ&#x27; שהוא סימן קללה (תוס&#x27; ב&#x27; ע&quot;א)], אבל הרא&quot;ש חולק עליו וס&quot;ל דכשרה [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דהוי סימן קללה ברוב סככים, ועוד דכתיב מפורש בקרא למסתור מזרם וממטה, ולר&quot;ת צ&quot;ל דלעולם נוטפים גשמים]. המחבר משמע דמקיל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הלבוש וב&quot;ח דמחמירים, והכריע השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) בשם הברכ&quot;י דבדיעבד אם א&quot;א ליטול קצת מהסכך יש לסמוך על המכשירין (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), ולפי השבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; ס&#x27;) והקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) אפי&#x27; בברכה, אבל המטה אפרים (סי&#x27; תרכ&quot;ו קו&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) כתב שלא בברכה, וכן משמע מהכה&quot;ח (ס&quot;ק י&#x27;) {וכן מסתבר דכל הפוסקים דנו בשיטת ר&quot;ת ואיך לא חיישינן לו לענין ברכה, ועי&#x27; מש&quot;כ בסוף הסימן דבפלוגתא בדין דאורייתא אין מברכין}"	סימן תרלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פסול בסוכה אם הסכך עב?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דלגבי ראיית כוכבים סגי אם יכול לראות הכוכבים במקום אחד שיזכור מי ברא אלה ושהוא גר בארץ [דלא כבכורי יעקב (ס&quot;ק ה&#x27;) דמחמיר בד&#x27; טפחים כמו גשמים (קובץ הלכות פ&quot;ז הע&#x27; ב&#x27;)], אבל לגבי עבה שאין הגשמים יורדים לתוכה כל שיש ד&#x27; טפחים ביחד מקרי סכך פסול (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [והא דפסלו נסרים של ד&#x27; טפחים על כרחך היה בהם נקבים (חוט שני)], ומ&quot;מ אם אח&quot;כ נוטל מקצת עובי הסכך לא מקרי תעשה ולא מן העשוי דאין עליו שם סכך פסול (פמ&quot;ג שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [ומותר ליטול מקצתה ע&quot;י עכו&quot;ם בשבת ויו&quot;ט דהוי שבות דשבות במקום מצוה (ביה&quot;ל לקמן סי&#x27; תרל&quot;ח סעי&#x27; א&#x27;)], והקובץ הלכות (פ&quot;ז סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל כהגר&quot;ח וואלאזין ועוד אחרונים דס&quot;ל דאפי&#x27; לגבי ירידת גשמים סגי במקום אחד בסוכה שיוכלו הגשמים לירד לתוכה"	סימן תרלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה גשמים צריכים להיות ראוין ליכנס לתוכה?	"כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק ד&#x27;) דצריך להיות ראוי לשיעור שתסרח המקפה, ואע&quot;פ שלא נכנסו הגשמים מיד אלא לאחר זמן מה כשרה"	סימן תרלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ח) לגבי הסכך של חצי עגולים שמונעים הגשמים, ותלוי אם מניעת הגשמים סימן או סיבה"		סימן תרלא סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הרבה אויר בתוך הסכך?	"כשרה כל זמן דליכא ג&#x27; טפחים אויר וצלתה מרובה מחמתה [ופשוט הוא]"	סימן תרלא סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה מדובלל שיש סכך למעלה ויש סכך למטה ומפני זה חמתה מרובה, 1) ואין הסכך רחב טפח 2) והסכך רחב טפח?	"1) לא שייך חבוט רמי בפחות טפח ואינה כשרה אלא אם הסכך תוך ג&#x27; טפחים להדדי, ונחשב כצלתה מרובה מפני שצלתה מרובה כשחמה באמצע הרקיע (טור, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) 2) אמרינן חבוט רמי אפי&#x27; אם הסכך העליון גבוה ג&#x27; טפחים, ולפי הרמב&quot;ם והמחבר דוקא אם יש אויר בין התחתונות כדי לקבל העליונות {דלא אמרינן חבוט למקום שלמעלה ממנו דצריך לומר חבוט למקום הראוי לה}, ולפי הריטב&quot;א והרמ&quot;א סגי באויר טפח בין התחתונות [וביאר ר&quot;י באק דאז אמרינן חבוט רמי רק על טפח של העליונות] {וצ&quot;ע ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) דמשמע דמפרש הרמ&quot;א כהמחבר}, ולפי רש&quot;י ותוס&#x27; אמרינן חבוט רמי אפי&#x27; בדליכא אויר טפח בין התחתונות (רע&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה טפח) [וכל זה דלא כבעל העיטור והרי&quot;ף דס&quot;ל דצריך להיות צלתה מרובה בפועל, וקמ&quot;ל דאין ריחוק הקנים פוסל משום שני סככים], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) משמע כהרמ&quot;א דצריך אויר טפח בין התחתונים"	סימן תרלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האויר שבין התחתונים יותר מסכך העליונה?	"מבואר בגמ&#x27; עירובין (ט&#x27; ע&quot;א) דאמרינן חבוט רמי ולבוד וה&quot;נ נימא חבוט רמי ולבוד, אלא דיש עוד חשש שאין ישנים תחת אויר של לבוד, וכן נקט הגר&quot;ז (סעי&#x27; ז&#x27;) בשם הלחם משנה [דלא כרע&quot;א דהביא מכסף משנה דיש צד לומר דלא אמרינן חבוט רמי בכה&quot;ג]"	סימן תרלא סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה בצורת H?	"איתא בגמ&#x27; (סוכה י&quot;ט ע&quot;א) דאע&quot;פ שדעתו היתה על הפנימי מ&quot;מ החיצונה ג&quot;כ כשרה משום פסל היוצא מן הסוכה [דדוקא בפי תקרה אמרינן לגווי עבדינן ולא לבראי, ולא במחיצה ממש (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)], ותמה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) מהו ההו&quot;א הרי ליכא דין לשמה בדפנות {ודוחק לומר דהיפך כוונה גרוע טפי}, ותי&#x27; ע&quot;פ תוס&#x27; (שם) דס&quot;ד כיון דדופן האמצעי לא נעשית לבראי ס&quot;ד דהסכך נמי שהולך בחוץ לא נעשית לצל, קמ&quot;ל [אמנם, החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ד ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דאפי&#x27; אם הניח סכך זה שלא לשם צל כשרה משום פסל היוצא]"	סימן תרלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דופן האמצעי נעשית ע&quot;י לבוד?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שהיא כשרה, וצ&quot;ב דהמג&quot;א לעיל (ריש סימן תר&quot;ל) ס&quot;ל דמחיצה של לחי אינו כשר אלא בד&#x27; מחיצות, ויש בזה כמה מהלכים:&lt;br&gt;1) הנתיב חיים ודגול מרבבה הגיהכו המג&quot;א כאן דלא הוי מחיצה ע&quot;י לבוד&lt;br&gt;2) הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) פי&#x27; דהסוכה הפנימי יש לה ד&#x27; מחיצות ומגו דמהני לה מחיצה של לבוד ה&quot;ה דמהני לסוכה החיצונה [ובסוף כתב דאינו שוה לי]&lt;br&gt;3) המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) נקט כרוב האחרונים (מחה&quot;ש, לבו&quot;ש, יד אפרים, מאמ&quot;ר) דמהני בכל אופן אבל לא ביאר מהו התירוץ {וכ&quot;ת דהמג&quot;א מודה במחיצה אחת דמהני של לבוד זה אינו דמקורו מתוס&#x27; ומבואר שם דלא מהני לבוד בדופן האמצעית, ויש לדחות דהכא מיירי כשיש טפח שוחק בדופן רביעית, ועוד מציע הרב בנימין באק שליט&quot;א כגון שעשה מחיצה של לבוד בדופן רביעית א&quot;נ מחיצה של לבוד ר&quot;ל שתי וערב ולא של שתי לחוד}"	סימן תרלא סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין דופן אחד ארוכה יותר מדופן שכנגדו?	"פשוט דאם דופן אחד של ז&#x27; טפחים ושכנגדו ארוכה יותר כולה כשרה דז&#x27; טפחים הוא עיקר שיעור סוכה [דלכל הפחות צריך טפח שוחק עם צוה&quot;פ], אלא אפי&#x27; אם דופן אחד יותר מז&#x27; טפחים ושכנגדו ארוכה יותר אפ&quot;ה כולה כשרה ולא אמרינן דהוא גילה דעתו לעשות סוכתו בדפנות ארוכות"	סימן תרלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם עשה הסוכה בג&#x27; דפנות כרגיל אלא שהסכך היה נמשך חוץ לסוכה, ואח&quot;כ האריך דופן אחד?"	"הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;א) מסתפק אם בכה&quot;ג כשרה דאולי אמרינן דהוי כסוכה בפנ&quot;ע ואין לה הכשר סוכה, אבל מצדד דה&quot;נ כשרה"	סימן תרלא סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סככה בשפודין?	"קיי&quot;ל כרב פפא דעומד כפרוץ כשרה, ולפיכך אם סתם הניח סכך כשר בין השפודין א&quot;א לצמצם שיהיה בשוין ונמצאת הפסול מרובה אבל אם העדיף הסכך כשר או אם השפודין שתי נתן הסכך כשר ערב [המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא רש&quot;י דנותן ראשי הסכך כשר על השפודין, ותמהו עליו האחרונים דזהו לשיטתו דס&quot;ל דהסוגיא קאי כרב הונא בריה דר&quot;י שלא אליבא דהלכתא דס&quot;ל פרוץ כעומד פסול אבל לדידן מצי למימר שדוחק כל חתיכת הקנה בין שפוד לשפוד (ביה&quot;ל ד&quot;ה ונתן, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)] ואז נתמלא כל האויר בסכך כשרה והסוכה כשרה"	סימן תרלא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה השיעור סכך פסול?	"בסוכה גדולה לא יהא ד&#x27; טפחים דסכך פסול במקום אחד, ובסוכה קטנה ג&#x27; טפחים (רמ&quot;א)"	סימן תרלא סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתקרה שאין עליה מעזיבה האם מהני פקפוק?	"קיי&quot;ל כר&#x27; יהודה דמהני פקפוק [לפי הרא&quot;ש טור ושו&quot;ע היינו הסרת מסמורים, ולפי רש&quot;י והרמב&quot;ם היינו נענוע נמי, וכן פסק החיי&quot;א שצריך לנענע (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)], לפי הדעה קמייתא היינו אפי&#x27; בנסרים שרחב ד&#x27; טפחים דכיון דעשה מעשה מוכיח שיודע שאמרה תורה תעשה ולא מן העשוי תו ליכא למיגזר משום תקרת ביתו (ב&quot;י בשם רש&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה), אבל לדעה שניה [רמב&quot;ם] היינו דוקא בנסרים שאינן ד&#x27; טפחים אבל בנסרים של ד&#x27; עדיין שייך גזירת תקרה אפי&#x27; אם מפקפק [והגר&quot;א הביא שיטת הראב&quot;ד דקיי&quot;ל כר&quot;מ אליבא דרב, ולפי&quot;ז פקפוק לא מהני דמבואר בגמ&#x27; (ט&quot;ו ע&quot;א) דדוקא לשמואל לפי ר&#x27; יהודה מהני פקפוק לבטולי תקרה ולא לרב לפי ר&quot;מ, וכ&quot;כ הבאה&quot;ט (ס&quot;ק י&quot;א)]"	סימן תרלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מהני ליטול אחד מבינתיים 1) ברחב ד&#x27; 2) בפחות מד&#x27;?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-462de7c9fbdfe113b930aa9d86abb934fa0f57ee.jpg"">"	סימן תרלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתקרה שיש עליה מעזיבה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהרלב&quot;ח דס&quot;ל דלא מהני להסר המעזיבה ואח&quot;כ לעשות פקפוק או ליטול אחת מבינתים, ותמה עליו המג&quot;א דכ&quot;ש דמהני, ובאמת כן נקטו האחרונים, ואפי&#x27; המהרלב&quot;ח הסכים להקל למסקנא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג)"	סימן תרלא סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסוכה כמין צריף?	"קיי&quot;ל שיפוע אהלים לאו כאהלים דמי ואינה כשרה עד שיהא גג או זקיפה טפח [לרש&quot;י סגי באויר (מחבר), לתוס&#x27; צריך עומד (רמ&quot;א) [ואפשר שיש חילוק בין גג וזקיפה דתוס&#x27; רק הביאו ראיה לרש&quot;י מירושלמי לגבי זקיפה ולא לגבי גג, וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א)], ויש להחמיר (ביה&quot;ל ד&quot;ה וי&quot;א), ודוקא בדופן ז&#x27; ומשהו אמרינן לבוד לקרקע ולא בזה דכל המחיצה הוי בשיפוע (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)], ופשוט דגם צריך דופן שלישית (ביה&quot;ל ד&quot;ה או שסמך)"	סימן תרלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשיש גג טפח, מהו שיעור אורך האלכסון?	"יש שלשה שיטות בב&quot;י:&lt;br&gt;1) תוס&#x27; ס&quot;ל דצריך כדי לרבע סוכה רחב ז&#x27; וגבוה י&#x27; {ויכול לעשות סוכה כזה בקנים ארוכים 8 feet באלכסון 45, וזהו אפי&#x27; בלא גובה טפח}&lt;br&gt;2) הר&quot;ן משמע דסגי באלכסון ארוך ט&quot;ז טפחים ועוד טפח לגג {וצ&quot;ב דעדיין הוי דירה סרוחה}&lt;br&gt;3) המגיד משנה הביא שיטה דס&quot;ל דסגי כשהיא גבוה עשרה במקום אחד ורחב ז&#x27; רק בקרקע, וביאר הב&quot;י כיון דטפח הוי גג לענין טומאה חשוב נמי גג לענין סוכה [ואע&quot;פ דסכך פסול פוסל בד&#x27; טפחים מ&quot;מ אם אין לו גג אלא טפח כשרה].&lt;br&gt;להלכה, קיי&quot;ל כתוס&#x27; דצריך כדי לרבע ז&#x27; על י&#x27; (רמ&quot;א)"	סימן תרלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין רחב טפח פחות מג&#x27; טפחים לגג?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מקיל דהוי כמו גג טפח, והשיג עליו הבכורי יעקב דלפי הרמ&quot;א דהטפח לא יהא אויר ה&quot;נ לא יסמוך על טפח זה דהוי כמו אויר (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) {ויש לחלק דהכא יש דבר ממשי ג&quot;כ}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ז) מקיל כהמג&quot;א [ומעורר הרב בנימין באק שליט&quot;א דלכאורה ה&quot;ה למטה אם יש גובה טפח תוך ג&#x27; טפחים יהא כשר, וא&quot;כ ליכא פסול כמין צריף אלא כגון hyperbola curve, וצ&quot;ע]"	סימן תרלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האלכסון צריך להיות מדבר הכשר לסכך?	"בודאי למעלה מעשרה טפחים צריך להיות מדבר הכשר לסכך, ואם למטה ממנו נמי עשוי מסכך כשר מותר לישב תחתיו משום פסל היוצא מן הסוכה (רמ&quot;א) {ונראה דאם למטה ממנו עשוי מסכך פסול הסוכה כשרה אפי&#x27; אם נמשך יותר מד&#x27; אמות דאין זה מהילכתא דדופן עקומה אלא הוא ממש דופן עקום וכמ&quot;ש שבסכך כשר מותר לישב תחתיו, ואפי&#x27; אם הוא פחות מ-45 דיגרייס דמ&quot;מ דופן ארוך הוא ולא דופן עקומה, והא דמצדדינן לקמן (סי&#x27; תרל&quot;ב סעי&#x27; א&#x27;) דפחות מ-45 דיגרייס הוי דופן עקומה היינו כשהוא עקום מכותל ישר דהתם נראה כדופן עקומה משא&quot;כ הכא דכולו חד דופן שפיר הוי דופן ארוך אפי&#x27; בפחות מ-45 דיגרייס, כנלענ&quot;ד}."	סימן תרלא סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים במחלוקת הפוסקים בענין סוכה?	"בענין פסול דאורייתא אם אין לו סוכה אחרת אוכל שם בלי ברכה, בענין פסול דרבנן אם אין לו סוכה אחרת אוכל שם בברכה דיש סוברים דבכל פסול דרבנן יכול לברך בדליכא אחרת וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ח), ועוד ספק דרבנן לקולא, ועדיין צ&quot;ע קצת (פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {וביאר ר&quot;י באק דיש לדון באופן שיש ודאי חיוב לקיים המצוה וספק אם יוצא כגון ספק דרבנן או ס&quot;ס דאורייתא דאמרינן דיוצא אם יכול לברך [ומכאן ליכא ראיה דהכא יש עוד סניף להקל דיש סוברים דיכול לברך בדליכא סוכה אחרת וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ט סעי&#x27; י&quot;ח)], ואין להביא ראיה מתקיעת שופר בין השמשות בסוף היום וכדומה דהתם בודאי אינו מברך דיש ספק בכלל אם הוא מחויב במצוה}"	סימן תרלא סעיף י		
